אימון אימון אימון

מאמרים נוספים | הדרך הדרומית

האימון עוזר להסיר שכבות עתיקות ולנער חלודה הן פיזית, נפשית ומנטאלית. דרך האימון אנו חוצבים לאט את הדרך לתת מודע ומגיעים להכרה ואמונה ביכולת ובכישורים שנרכשו. הביטחון העצמי ביכולותינו גדל ואנו לומדים להאמין ביכולת לאחר שהשקענו מספיק זמן באומנותנו.


אימון אימון אימון
 
אני זוכר כשהייתי ילד וקיבלתי שיעורי בית, אני זוכר את האהבה הגדולה לשיעורי הבית שדרשו ממני יצירה וחדשנות – לעשות שער לעבודה או למחברת, ואת הסלידה משיעורי בית מונוטוניים של למידה בע"פ ומילויי דפי תרגילים.
אני מוצא שלרבים יש חווית "שיעורי בית" כזו או אחרת שבהקשר לחיים שלנו ולשמחת הקיום, מעיבים על ההתפתחות כשאימון אינו בנמצא.
 
אימון פירושו חזרה אינסופית על אותה התנועה/ות מאות ואלפי פעמים. מדוע צריך להתאמן כל כך הרבה פעמים על אותו הדבר? ויותר מכך, נשאלת השאלה מדוע שיטה זו עובדת, האין דרך קלה וטבעית יותר לעבור את התהליך הזה?
נסו לבחון כל דבר שאתם יודעים ומרגישים שאתם טובים בו. נכון, כישרון לא מזיק ,להיפך. אך האם המיומנות הזו הייתה יכולה להתפתח ללא המון שעות של אימון ? אם לא היינו חוצים עם העיפרון את המחברת של כיתה א' ,האם היינו יכולים לכתוב היום בזרימה ובהמשכיות ?

בכל דבר בטבע ישנה חזרה אינסופית על מחזורי חיים שלמים –מחזור דם , נשימה הורמונים ,זריחת שמש ושקיעתה יצירה מחודשת בכל מחזור ומחזור. הנהר זורם ואין שתי טיפות מים זהות בו, פתית שלג אחד אינו דומה לשני, ומיליארדים של פתיתים מכסים את חלקי העולם מדי שנה. תוך יצירה מונוטונית של אותו הדבר, ישנם שינויים תמידיים בתוך אותה המסגרת הנקראת שלג, נהר, עלים, חיות ואנשים.

אך הדברים אינם קיימים רק מעצמם ולעצמם. הנהר בזמנו מתאדה והופך לגשם, הגשם משפיע על האקלים, על הצמחים, על החיות על אנשים ועל הסביבה.כך כל חזרה מונוטונית של מיליוני שינויים קטנים וייחודים משפיעים על הכל.

השפעת האומנות מקבילה לאותה השפעה כוללת. האדם עצמו משתנה דרכה, ומשפיע בתורו על האנשים ועל הסביבה ובכך גורם לשינוי באיכות חייו.

חזרה מונוטונית על אותן תנועות מאפשרת כל פעם מחדש להביט לעומק על רבדים שונים באופן אחר ובכך מקבלת דגש ואיכות שונים בכל פעם.

כל אימון הוא כהסרת קליפה דקה מבצל. חכמתו של המורה מסתכמת בהבאת התלמיד להסרת הקליפה מעליו בעצמו. הקושי הוא להבדיל בין הקליפות הפרטניות של כל אישיות ואישיות.

מטרתו של המורה היא לבקע את חומות ההיגיון ולצעוד על המשעול הדק, אשר עומד בין עזרה לתלמיד לבין ערעור והרס של מערכות אמונה קודמות. במקרה הזה, המורה פותח גשר אשר עשוי להיפתח רק באמצעות אימון של שנים רבות.

האימון עוזר להסיר שכבות עתיקות ולנער חלודה הן פיזית, נפשית ומנטאלית. דרך האימון אנו חוצבים לאט את הדרך לתת מודע ומגיעים להכרה ואמונה ביכולת ובכישורים שנרכשו. הביטחון העצמי ביכולותינו גדל ואנו לומדים להאמין ביכולת לאחר שהשקענו מספיק זמן באומנותנו.

האימון הנו משהו אשר אדם צריך לדחוף את עצמו ולפנות זמן בשבילו בחייו, בין אם מעט ובין אם הרבה. אחד ממוריו של אלדן פרידמן(מורה לאומניות לחימה ותיק בארץ) אמר לו פעם: "אם הנך מתאמן שנים רבות והאומנות אינה משפיעה ומשפרת את חייך - הפסק להתאמן! כנראה הנך עושה משהו לא נכון."

אימון נכון מרחיב ומעמיק את מודעותינו לחיים ומאפשר לראות בתהליכים שונים את מה שלא יכולנו לראות קודם. אימון טוב משפיע על בריאותינו הנפשית והפיזית, משפר מערכות יחסים ותורם להגברת החיוניות שלנו.
אימון יביא אותנו בשלב מסויים לקושי, אתגר ,ייאוש מקום שאנו תקועים וקשה לנו להגיב נכון לנסיבות. ללא חווית הקושי הזו ,אין פריצת דרך שהיא הליטוש העצמי שלנו.אז ההיגיון מאבד כל אחיזה בחיינו, וישותנו מתמלאת בידיעה מושלמת ואחת.

הקדשה ותפילה
תפילה אמיתית מקורה בכנות עצמית. כנות היא הכרה ביכולתנו ומגבלותינו. הכנות וההכרה הכרה מובילות לביטחון ואמונה ביכולת שינוי הפנימי.
שינוי מתחיל מבפנים – מהנפש, מרוחו של אדם ומחלחל לאט לגוף הפיזי. תפילה ואימון מוצלחים סוללות את הכיוון לעבר מה שהיינו רוצים לשאוף איליו.

כל תפילה הינה דבר אחד - הודיה על אשר כבר קיים.

מאסטר הוא אדם המסוגל ל"זמן" את הפעולה הרצויה, ברגע הרצוי, וללא מאמץ.אותו " זימון " של חוויה רצויה הוא תפילה. אם החוויה מתחרשת מיידית וחורגת מפעילות יומיומית רגילה יהיו אלו שיקראו לזה "נס".
 
אני נוהג הרבה פעמים להקדיש בסוף האימון את פירות האימון לאלו שזקוקים לו, סובלים או חלשים. לפעמים אלו בני משפחתי שאני מבקש שיתחזקו ויהיו שמחים ובריאים, כשהם מרגישים כך גם אני נהנה מזמן אימון ארוך יותר , וללא דאגות. אם אני מרגיש טוב ויכול לחלק מזה קצת לאחרים זה כבר אימון נוסף של נדיבות.

אבן החכמים

האומנות שלנו, התבנית, התנועה, המדיטציה,  או כל כלי אחר שאנו משתמשים בו הוא מבחנה לאישיותנו. להפתעתנו יש בידנו אף את "אבן החכמים"(הופכת עופרת לזהב , וחיי אדם לחיי נצח). בזמן תרגול האומנות לצורותיה, נוצרת האבן. האבן היא האיכות הפנימית אשר הולכת ומשתנה מרגע לרגע בזמן האימון. " האבן " אומנם לא מוחשית, אולם בהחלט מורגשת.

אחיו החורג של ארתור מלכה האגדי של ברטניה, פגש את ארתור יושב ומתבונן בפח מתכת ישן, באמצע קרחת יער. זמן רב עוד לפני שארתור שלף את החרב אקסקליבר מהסלע וטען למלכות בריטניה.
מה אתה עושה?" שאל את ארתור.
"
אני מתאמן באלכימיה" ענה ארתור. "האם אתה באמת יכול להפוך את חתיכת המתכת הזו לזהב?" שאל קיי בהתלהבות, עקב העובדה שמשפחתם הייתה ענייה מאד.
"
בוודאי", ענה ארתור בשקט. הוא עצם את עיניו והתרכז. לאחר כמה דקות החל קיי מאבד מסבלנותו, "אני חושב שאתה שקרן" אמר קיי בלגלוג.
"
את עצמי אני מנסה להפוך לזהב" ענה ארתור לקיי, "הפח הוא רק ההשתקפות החיצונית של תפיסתי".
מתוך"דרכו של קוסם", דיפאק צ'ופרה.

אם נביט על התבנית, או על תנועה / תנוחה מסוימת כעל אותה מתכת אשר אנו מנסים להפוך לזהב, נראה כי בד בבד הופכת התבנית להשתקפות הלך הרוח הפנימי.
 
אימון הוא הזדמנות נדירה לתת מעצמי לעצמי ולכל העולם. זו מתנה נפלאה אם אנו זוכים להיות בקרב אנשים מאומנים. אלה קשובים ורגישים לחיים וכל מה שהם מביאים. כך הם מעניקים לעולם ולאנושות שמחה, תחושת שלמות ושלום.

לרצף אין משמעות.
הסדר מאפשר לנו לצפות קדימה
להישען, לנוח, לישון.
 
הסדר גורם לנו לפתח ציפיות.
חשוב על הרגל הדורכת
ולא על הרגל המושטת.
המשקל משמעו ערך.
העבר משקל העבר ערך.
העבר משקל העבר מחשבה.
העברת את ערכיך כולם בשלמות
העבר את כל היש בשלמות.
 
יש תפיסה
ויש מה שאתה תופס
אלו דברים נפרדים.
התפיסה היא מכשיר.
מה שאתה תופס משתנה.
 
כשאין אמון
יש התמכרות למקצב.
צא מתוך צלך כל צעד
השאר את עצמך בכל צעד מחדש
וצא."
 
דוד מיכאלי מתוך הערות זמניות על תנועה.
 
 
 
המילים נכתבו על סמך מאמר של אלדן פרידמן "הכימיה של האימון" בתוספת כמה מילים שלי.
 
 
 

מאמרים נוספים | הדרך הדרומית
2003-2009 © הדרך הדרומית | עיצוב, בנייה וקידום האתר ע"י עומר טל - הקמת אתרים